מוחמד קאסם חלאילה ואח' נ' עזבון המנוח אברהים דיב חלאילה ז"ל ואח'

פסק דין

1.התובעים הגישו תביעה לתיקון רישום בהתאם לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "פקודת ההסדר").

2.נשוא הסכסוך הינו חלקים מחלקה 10 בגוש 19324 מאדמות סכנין (להלן: "החלקה"). שטחה הכולל של החלקה הינו 5,075 מ"ר.

3. בהתאם לנסח הרישום שצורף לכתב התביעה המתוקן רשומה החלקה כדלקמן:

על שם התובעים ו/או מורישיהם - 24/33 חלקים.

על שם המנוח אברהים דיב אחמד ח'לאילה (להלן: "המנוח ח'ליאילה").

 שהנתבע מס' 1 הינו עזבונו – 6/33 חלקים.

על שם הנתבע מס' 2, מואפק ח'לאילה - 3/33 חלקים.

4.בכתב התביעה טענו התובעים כי הם הבעלים והמחזיקים בפועל בשטח של 4,185 מ"ר במקרקעין הידועים כחלקה 10 בגוש 19324 מאדמות סכנין (להלן: "החלקה") בעוד שבלשכת רישום המקרקעין הם רשומים כבעלים של 3,691 מ"ר בלבד (המהווים 24/33 חלקים מהחלקה).

5.התובעים טענו עוד כי המנוח חלאילה ויורשיו אחריו, מחזיק בשטח של 630 מ"ר בלבד מתוך החלקה והרישום על שמו של שטח של 922 מ"ר (6/33 חלקים) – הינו שגוי. לטענתם, הם זכאים להירשם כבעלים של היתרה – 292 מ"ר, בה הם מחזיקים עד היום.

6.באשר לנתבע מס' 2 (להלן "הנתבע מואפק") טענו התובעים כי גם הרישום על שמו הינו שגוי, כאשר הוא מחזיק בפועל בשטח של 260 מ"ר, בעוד שבפועל נרשמו על שמו 3/33 חלקים (המהווים 461 מ"ר מתוך החלקה). התובעים טענו כי גם השטח העודף שנרשם על שם הנתבע מואפק, דהיינו 201 מ"ר, צריך להיות רשום על שמם.

7.התובעים טענו כי הרישום השגוי נובע מ"טעות טכנית".

8.התובעים טענו כי הם החזיקו במשותף עם אחרים חלקות נוספות, שגם רישומם נעשה בטעות וכי הם הסכימו לתיקון הטעויות בחלקות אלה (דבר המעיד על טעויות במדידה וברישום במועד ההסדר). כן טענו כי יורשי המנוח חלאילה, למעט עבד אברהים דיב (הנתבע מס' 1ב') (להלן: "הנתבע עבד") וכן הנתבע מס' 2, הסכימו לתקן את הרישום השגוי ואף חתמו על תכנית מדידה המשקפת את מצב הזכויות הנכון.

9.הנתבע עבד טען כי יש לדחות על הסף את התביעה מאחר ולפי סעיף 125 לפקודת ההסדר – הרישום מהווה ראיה חותכת לתוכנו וכי כתב התביעה אינו מגלה עילה, בהתאם לסעיפים 93-97 לפקודת ההסדר. כן טען כי התביעה התיישנה ו/או היא נגועה בשיהוי ניכר וכי הוגשה בחוסר תום לב על מנת לגזול את הקרקע מהנתבע.

10.הנתבע עבד טען גם כי הוא מחזיק בכל האדמה נשוא התביעה וכי התובעים מחזיקים רק בשטח הרשום על שמם – המשקף נכונה את החלוקה בין מורישיהם. כן טען כי התובעים ניסו להפריע לחזקתו בשטח לו הוא זכאי ואף הציבו במקום גדרות תיל.

11.הנתבע עבד טען כי לשותפים האחרים בחלקה אין עוד זכויות בה – לאחר שאלה נמכרו.

12.יתר יורשי המנוח חלאילה לא הגישו כתב הגנה ולא נטלו חלק בהליך.

13.הנתבע מואפק טען גם הוא כי דין התביעה להדחות על הסף מהטעמים שפורטו על ידי הנתבע עבד (לרבות עקב התיישנות התביעה). לטענתו, הוא קיבל את הזכויות בחלקה מאמו במתנה וכי אמו ירשה את זכויותיה בחלקה מאמה המנוחה עאישה חסן גנאמה (להלן: "המנוחה עאישה"), אשר רכשה אותן עוד בטרם קום המדינה. המנוחה עאישה הגישה תזכורת תביעה לגבי 4/44 חלקים מהחלקה ובדין היא נרשמה כבעלים של 1/11 חלקים, כפי שנתבע על ידה והנתבע מואפק הוא הבעלים והמחזיק בשטח זה מכוחה.

14.הנתבע מואפק טען כי לא ויתר על זכויותיו ו/או חלק מהן בחלקה וכי הוא מחזיק מאז ומתמיד בשטח של 461 מ"ר מהחלקה במושע , כאשר כל החלקה נטועה עצי זית.

15.הנתבעים מס' 3 ו- 4, פקיד ההסדר ורשם המקרקעין טענו כי יש לדחות את התביעה עקב התיישנות ו/או בהעדר עילה . הנתבעים 3 ו- 4 פרטו את הליכי ההסדר הרלבנטיים וטענו כי לוח הזכויות , בו נרשמו מורישיהם של הצדדים כבעלים של אותם חלקים כפי שהמצב היום, פורסם כדין ולא הוגשה לו כל התנגדות וכי התובעים לא הראו עילה בהתאם לפקודה, על פיה ניתן לבצע את תיקון הרישום.